שיר אהבה

את כל כך מכוערת
להשתנות את מוכרחה
שברחוב את עוברת
כולם עוברים מדרכה

עקומות שתי רגלייך
ועליהן שערות
לפעמים כך נדמה לי
יצאת מן המערות

שחור ולבן על שינייך
כמו מעבר חצייה
פוזלות הן שתי עינייך
אחת מקנאה לשנייה

שיער על ראשך כמו ליפה
ומלא קשקשים
צורתך קטסטרופה
שאת זקוקה לניסים

גופך הוא כמו פירמידה
משולש הפוך
יש לך קול, לא עלינו
קול גברי בס נמוך

ואת טיפשה כמו הקרש
הקיר אינציקלופדיה לידך
כשאת מדברת חרש חרש
הטמטום נוזל ועוד איך

האם חשבת על ניתוח
לשינוי הצורה
כן, את מתפזרת ברוח
צורתך צרה צרורה

שפצי את האף והשפתיים
תמרטי מן הגבות
תסדרי את השיניים
ועוד ועוד ועוד

אבל למרות כל אלה
את משגעת ת'גברים
כשאת ברחוב נופלת
הם רוצים אותך להרים
הם רוצים אותך להרים
הם רוצים אותך להרים