החיים היפים של קלרה שיאטו

היא אהבה את הים הלוחך
את החול ואמרה בליבה
תן לי לחיות על יד ים
אני רוצה למות עם השקיעה היורדת אל תוך
האופק כשהשמיים האדומים את אדוות המים נושקים

ובעלה היה מוביל דברים בעגלה רתומה לסוס
הוא היה איש רך ונעים והיה לוחש לה מילים מתוקות
והוא שר לה שירים עצובים בשפה בלתי מובנת לה
ובלילה כשעשו ילדים היה בוכה

אז נתנה לו לבכות בתוכה ונולדו חמישה ילדים
שניים מהם מתים ושלושה ילדים חיים ואמרה לעצמה אוהבת אך בליבה צחק איזה שד - בתוך ליבה צחק איזה שד

והיה אחד עם עיניים עם גון ירקרק זהוב
היא ידעה שחטא כבד היא חוטאת אבל עשתה מה שתמיד רצתה לעשות והיה בה פחד ענק מן האושר החריף והזך והוא קישט את גופה בפרחים שעל יד הנחל קטף

הם נסעו ממקום למקום וכל חייה נראו לה פתאום
כאילו בותרו בסכין היא ראתה את עיני היגון נתעטפה מן
עצב לאה וידעה שכל חייה ברחה ולא הגיעה לשום מקום
כי לברוח זה לא להגיע ממש כמו לעמוד במקום

וכאשר בעלה נפטר היא לא בכתה וליוותה אותו
על קברו הטרי היה שלט קטן אך היא לא ידעה לקרוא
אין למי לבשל הבית ריק מעצב
היא הלכה בדממה מדהימה כשהגיעה הערב

היא אהבה את הים הלוחך
את החול ואמרה בליבה
תן לי לחיות על יד ים
אני רוצה למות עם השקיעה