Masmerim Venotzot

פעם יכולתי לבלוע כדור ארץ שלם.
רכבתי על אופניים כשהידיים באויר.
פעם הייתי חיה ואת היית מותק.
פעם חייתי באמת.

פעם היית קרובה אלי עכשיו את מתרחקת.
פעם היית פחות בוכה ויותר צוחקת.
פעם כשהיית שמחה היית רוקדת.
פעם חיית, באמת.

ועכשיו, מה?! מה עכשיו?
מסמרים ונוצות, ציפור שלא עפה.
עכשיו, מה?! מה עכשיו?
מסמרים ונוצות, ציפור שלא עפה.

פעם יכולת לבלוע ירח מלא.
לא רחצת ציפורניים, היית שורטת.
התלבשת באור מולי, עכשיו את מתביישת.
פעם היית, באמת.

פעם יכולתי לומר לך, הרי את מקודשת.
ניפצתי כוס ואספתי את הבית.
פעם היית יכולה לסובב אותי על אצבע.
פעם היינו, באמת.

ועכשיו, מה?! מה עכשיו?
מסמרים ונוצות, ציפור שלא עפה.
עכשיו, מה?! מה עכשיו?
מסמרים ונוצות, ציפור שלא עפה.

פעם, לא לא!, לא תהיה עוד פעם.
פעמיים ויתרת לי, ופעם עלי.
פעם רצית לדעת ואני שכחתי,
מה שהיינו באמת.

ועכשיו, מה?! מה עכשיו?
מסמרים ונוצות, ציפור שלא עפה.
עכשיו, מה?! מה עכשיו?
מסמרים ונוצות, ציפור שלא עפה.